OCTOPUS

ההתמודדות העולמית עם תופעת הנפילות בגיל השלישי שמה דגש על מניעת נפילות, ולרוב, מתעלמת מהעובדה שנפילות רבות הן בלתי נמנעות.

השיח על מניעת נפילות מעודד חשיבה דיכוטומית – לא ליפול זה טוב, ליפול זה רע, אם אפשר להימנע מהנפילה זה טוב, אם אי אפשר אז אין מה לעשות יותר, נשאיר את היתר למזל ונקווה שלא ניפצע. חשיבה מסוג זה הינה בעייתית משום שבעת נפילה בלתי נמנעת, היא משאירה את תוצאות הנפילה ל"החלטת" הגורל, המזל או כוח עליון אחר, ומסירה את האחריות מהנופל. בנוסף, היא גם מסוכנת – אלה שמתמקדים במניעת נפילות בלבד, עלולים להפנים רעיון שהדבר הגרוע מכל הוא ליפול, שהאויב הוא הנפילה, ולהיות חרדים מהאפשרות שהם יפלו. חרדה זו עלולה בעצמה להגדיל את הסיכון לנפילה ובעת נפילה להוביל לנזק חמור יותר. אותם אנשים שנמנעים מנפילות בכל מחיר ומבועתים מהאפשרות שיפלו, הם אלה שבזמן הנפילה, עלולים להפוך לנוקשים יותר ולהיפצע קשה יותר.

בניגוד לחשיבה הדיכוטומית של גישת מניעת נפילות, השיח על מזעור פציעות הנובעות ממעידה או מנפילה, זורק אור על אופציות מרובות: לא ליפול ולא להיפצע, לא ליפול ולהיפצע, ליפול ולא להיפצע, ליפול ולהיפצע. אם נפצעים, הפציעה יכולה להיות בראש, בעמוד השדרה, בבית החזה, באגן, בגפיים העליונות או בגפיים התחתונות, היא יכולה להתמקד באיבר אחד או להתחלק בין מספר חלקי גוף, והיא יכולה להיות קלה, בינונית או קשה. לכל אחד מאלה מקום מעט שונה בסדר העדיפויות – עדיף לחטוף מכה יבשה ולא לשבור עצם, ואם לשבור עצם, עדיף שזו תהיה אחת מעצמות האמה ולא עצם הירך. בגישת FRIM, הנופל מכיר בכוחו להשפיע על תוצאות הנפילה גם בעת הנפילה וגם במעשיו מבעוד מועד, והוא זה שבכוחו להפוך פציעה קטלנית למכה יבשה.

גישת FRIM משלימה את החוליה החסרה בהתמודדות העולמית עם תופעת הנפילות. אנו מזמינים אתכם לקחת אחריות ולהגיע באופן שגרתי ללמוד ולתרגל נפילות וקימות, לצד תרגילי שיווי משקל וחיזוק עצם ייעודי לעומסים הפועלים בעת נפילה.