שבירת מיתוסים על קראטה

קראטה זה אלימות!

הרושם שקראטה קשור לאלימות הוא רושם מוטעה! למעשה, מחקרים סוציולוגיים שנעשו משנות השמונים ועד היום, אשר חקרו את הקשר בין עיסוק בקראטה דו לבין שימוש באלימות, מראים כי אנשי קראטה אינם אלימים יותר מאלה שאינם עוסקים בקראטה או באמנות לחימה אחרת. בביטוי אמנות לחימה אין הכוונה לספורט לחימה תחרותי כמו ג'ודו, היאבקות, איגרוף, קרבות ה- MMA וכו', אלא לאמנות לחימה המתורגלת כדרך חיים, כגון: קראטה דו, קונג פו, אייקידו… למעשה, קיימת יותר אלימות על מגרשי הכדורגל מאשר בהיכלי אמנויות לחימה.

"לנצח מאה ניצחונות במאה קרבות – אין זו האמנות הנעלה.

להכניע את האויב בלא קרב – זו האמנות הנעלה" {גיצ'ין פונאקושי}

קראטה זה רק לגברים!

הגישה הרווחת כי קראטה מיועד רק לגברים הינה מעוררת תהייה:

האישה הממוצעת שוקלת פחות מהגבר הממוצע. היא חלשה יותר פיזית, נמוכה יותר ועדינה יותר ממנו. כלומר, הנתונים הפיזיולוגים של אישה באים לרעתה כשהיא מותקפת ע"י גבר. אך באפשרותה לפצות על כך בטכניקה ובידע על גוף האדם.

לצערנו הרב, יומיום אנו שומעים על מקרים מזעזעים של ניצול חולשתה הפיזית של האישה: הטרדות מיניות, נשים מוכות, מקרי אונס ורצח רבים… ולכן, על האישה כבר מגיל צעיר ללמוד כיצד להגן על עצמה.

הקראטה זוהי אמנות לחימה שבה לומדים כיצד להפיק הרבה כוח באמצעות שימוש נכון במרכז הכובד, ניצול של כוח היריב נגדו, שימוש בעצמות החזקות בגוף כנגד נקודות התורפה של היריב, ולאו דווקא ע"י כוח שריר… ולכן, גם אם אין לאישה חוזק פיזי, בדומה לגבר, כל אישה יכולה בעזרת טכניקה מיוחדת וידע להפוך לאדם בעל יכולות קטלניות המסוגלת להגן על עצמה.

איזו חגורה אתה?

אנשי קראטה נשאלים לרוב: "איזו חגורה אתה?". למעשה, הדרגות בקראטה ניתנות באופן אינדיווידואלי עפ"י רמת המתאמן, תוך התחשבות בנתוניו הפיזיולוגים, מצב בריאותו, התקדמותו האישית, גילו ועוד. לפיכך לא ניתן לשפוט עפ"י צבע החגורה את טיב הקראטה של המתאמן. מעבר לכך, במועדוני קראטה שונים ובשיטות שונות ניתן למצוא חגורות בצבעים שונים, ויש אף מועדונים מסוימים שקיימים בהם רק הצבעים לבן, חום ושחור. הדרגות "קיו 9" עד "קיו 1" קיימות בכל שיטות הקראטה, אך צבען משתנה ממקום למקום ועל כן אין לו חשיבות מרובה. צבע החגורה נועד רק כדי שיהיה קל למורה להבחין ולזהות באיזו דרגה התלמיד על מנת להחליט באיזה חומר הוא צריך לשלוט ובאילו ציפיות עליו לעמוד. אז בפעם הבאה, לפני שאתם שואלים מישהו איזו חגורה יש לו, זכרו שצבעה אינו משקף דבר.

מהי אמנות הלחימה הטובה והיעילה ביותר?

לשאול "מהי אמנות הלחימה הטובה ביותר?" או "מהי אמנות הלחימה היעילה ביותר?" זה כמו לשאול "מהו כלי העבודה הטוב ביותר?". זה תלוי לאיזה שימוש. לנעיצת מסמר בקיר? אולי הפטיש. לצביעת קיר? אולי המברשת. תלוי גם מיהו המשתמש בכלי ומה מצבו בזמן שהוא משתמש בו. יש הבדל אם מדובר באדם שאוחז פטיש בפעם הראשונה או בפועל מנוסה. מה שבטוח, לא כדאי לצבוע קיר עם פטיש! הדבר דומה באמנויות לחימה ולכן אין תשובה לשאלה הזו. לסיכום, מהי אמנות הלחימה הטובה ביותר? תלוי! אמנות לחימה נגד אדם מיומן או לא מיומן, ואם הוא מיומן אז במה הוא מיומן? האם הוא תוקף אותך עם נשק? אם כן, איזה נשק? לך יש נשק להתגוננות? אם כן, איזה? מה המימדים הפיזיים של התוקף ומה שלך? מדובר על ספורט עם חוקים או קרב רחוב ללא חוקים? אתה רוצה לשלוט בעצמך תוך כדי הקרב או לקחת סיכון שתהרוג את התוקף? הקרב מגיע ללחימת קרקע או נשאר בעמידה? מה מצב הרוח של התוקף ומה שלך? ועוד ועוד ועוד…..

אני? לא! אני מבוגר מדי להתחיל קראטה

אומרים: "אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים". אולי. אבל בן האדם אינו כלב. יכולת האדם ללמוד דברים קוגניטיביים ומוטורים אמנם פוחתת עם השנים, אך אינה מסתיימת לעולם כל עוד הוא בריא בנפשו. מה שעצוב הוא שהאנשים שלמעשה אומרים את המשפט הזה, הם רק בגילאי 30-40. באימוני קראטה משתתפים אנשים מכל שכבות הגיל, תוך התייחסות לגיל המתאמן, ואין מצפים מאדם מבוגר שיהיו יכולותיו המוטוריות והקואורדינטיביות כשל נער צעיר.

הפעילות הגופנית המניעה את גופינו ושומרת עליו חזק וגמיש, שימור יכולת הלמידה, הפילוסופיה המרתקת שמאחורי, שיפור המודעות העצמית… לכל אלה אין גיל. ניתן להתחיל בכל שלב בחיים.

היום קראטה זה כבר לא פרקטי!

הקאטות שאנשי הקראטה מתרגלים כוללות בתוכן הרבה ידע. חלק מהידע בא לידי ביטוי בתנועות עתיקות, מסובכות, ואפילו לעתים מסורבלות ולא פרקטיות.

אלה הנוטים לשפוט את הקראטה אך ורק עפ"י תנועות אלו, שוכחים שהם צופים במסורת המתנהלת במקביל ללחימה המודרנית וכי היא רק חלק בעולמו של המתאמן. לקראטה הרבה פנים. הקראטה הוא כמו מים, מתאים את עצמו לסביבה ולמצב. בנוסף לקאטות, אמני קראטה מרבים לתרגל טכניקות הגנה עצמית תכליתיות, מהירות, אסרטיביות ואגרסיביות, אך כמובן שאותן לא ניתן לראות בתחרויות ובאירועים, מכיוון שהן מסוכנות מדי ומיועדות אך ורק לתרגול תחת פיקוח ולמצבי אמת.

אסור לי להתאמן כי יש לי בעיות גב

העולם הולך ומתקדם, לטובה ולרעה. מצד אחד הרפואה מתפתחת, הרבה מחלות נמנעות, קיימים היום פתרונות טכנולוגיים מדהימים לבעלי מוגבלויות ולנכים… מצד שני, גם האדם הלא מוגבל נסחף ומתפתה להשתמש בקידמה כאילו הוא היה מוגבל. תסתכלו על החיים שלנו: אנחנו קונים את המזון בסופר, מכונות הכביסה עושות לנו את הכביסה, המדיח מדיח עבורנו את הכלים, התנור מחמם אותנו, המזגן מקרר אותנו, הדוד מחמם לנו את המים להתקלח, הרכבים מעבירים אותנו ממקום למקום, המעליות מעלות אותנו הביתה, המיקרו מחמם לנו את האוכל… בכל מה שקשור לצרכינו, כמעט ואין אנו מפעילים את גופנו כפי שנהג האדם לעשות בעבר. כתוצאה מכך, גופנו מתנוון, ולכן כיום הרבה מהבעיות הבריאותיות שלנו נוצרות דווקא מחוסר פעילות.

מדי יום, רופאים, אורטופדים ופיזיותרפיסטים מטפלים באנשי עידן המחשבים המבלים את רוב זמנם בישיבה על כיסאות ולחיצה על כפתורים, הסובלים מבעיות במערכת הדם והלב, היחלשות שרירים עד כדי ניוון, בעיות חמורות במפרקים ובעמוד השדרה ובעיות רבות נוספות.

אם יש לכם בעיה בריאותית או גופנית, פנו אל הרופא שלכם ותופתעו לגלות כמה מומלץ דווקא לכם לעסוק בפעילות גופנית, כמובן, תוך כדי השגחה מקצועית, מודעות והקשבה לגוף. דווקא לכם מומלץ להתאמן ולאתגר את המערכות השונות.

דוד שלי היה אלוף הארץ

להרבה אנשים יש דוד שהיה אלוף הארץ. הרבה אנשים מכירים את זה ואת ההוא. אך יש להבדיל בין קראטה כספורט תחרותי, לבין קראטה שאינו תחרותי שהאנשים העוסקים בו מתאמנים כדרך חיים ולא כדי לנצח בתחרויות.