אסוּטְצוּנֶה אָנְקוֹ אִיטוֹסוּ נולד במחוז שורי אשר באוקינאווה בשנת 1831.
אִיטוֹסוּ החל בלימודי הקראטה אצל "בּוּשִי" סוֹקוֹן מָאטְסוּמוּרַה. הוא היה מפורסם בשל עמידתו היציבה ובשל כח זרועותיו, אשר מסופר כי יכול היה למעוך בקלות קנה עבה של במבוק. עוד מסופר עליו כי היה הולך מידי יום דרך בית הקברות והיה מתאמן על אגרופיו בקירות האבן בצידי הדרך. אִיטוֹסוּ האמין כי הגוף צריך להיות עמיד וחזק דיו לעמוד מול מהלומות חזקות וכי עבודה אינטנסיבית על עצי האורן מפתחת מאד את הגוף ואת הנפש.
אִיטוֹסוּ הוא זה שהחדיר את הקראטה למערכת בתי הספר של אוקינאווה ובדרך זו הציג את הקראטה לציבור הרחב בשנת 1903 והוציא את האומנות ממסגרתה הסודית והמחתרתית. תרומתו הגדולה ביותר לקראטה המודרני הייתה התרכזותו בקאטה. הקאטה, כך טען הנה הדרך הטובה ביותר להשגת שליטה נפשית וגופנית, ולהשגת ריכוז.
בגיל 75 על מנת להוכיח את יעילות הקראטה, נלחם אִיטוֹסוּ במומחה ג'וּגִ'יטְסוּ יפני בתחרות פומבית והביסו. אִיטוֹסוּ הוא זה שיצר בין השנים 1900-1907 את חמש קאטות ה"פּינָאן" שנלמדו בבתי הספר באוקינאווה ונלמדות עד היום במרבית מועדוני הקראטה ברחבי העולם.
אִיטוֹסוּ טען כי אימון בקראטה כובש את יצר התוקפנות של האדם. על פי דבריו הקראטה הינו אמצעי להשגת ביטחון עצמי וחופש מפחד. עוד הוא אמר כי הקראטה הינה שיטה לעיצוב האישיות ולא אמצעי להשגת נצחונות בקרב ולרדיפת כבוד. תמיד על הקראטקה לשמור על עיניים פקוחות וריכוז, כמו כן קראטקה בעל אופי- תמיד ינהג בצניעות, ימנע מתגרות וידרוש שלום עם זולתו.
בקרב תלמידיו של אִיטוֹסוּ היו רבים שהפכו מורים מפורסמים בזכות עצמם: קנוואה מאבוני, צ'וקי מוטובו, גיצ'ין פונאקושי, קוסיי קוקובה, צ'ושין צ'יבאנה ועוד…
יָאסוּטְצוּנֶה (אָנְקוֹ) אִיטוֹסוּ הלך לעולמו ב-1915.
