פעילות גופנית – יתרונות

כיצד פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לתחלואה ותמותה?

במאמרי סקירה שסקרו מחקרים רבים אשר נערכו במשך עשרות שנים, הגיעו למסקנות חד משמעיות שפעילות גופנית שגרתית מפחיתה את הסיכון למות מכל סיבה שהיא (all cause mortality). כיצד?

• פעילות גופנית משפרת הרכב גוף (היחס בין שומן, שריר ועצם) (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית מסייעת בשמירה על משקל תקין (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית משפרת את פרופיל הליפידים, כלומר מעלה HDL, מורידה TG ומורידה LDL בדם (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית משפרת את איזון הגלוקוז בגוף ומפחיתה את התנגודת לאינסולין (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית מעלה צפיפות עצם ודוחה הגעה לסף האוסטאופורוזיס (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית משפרת את תפקוד מערכת העצבים האוטונומית (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית מפחיתה קרישיות בדם (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית גורמת לכוחות גזירה של הדם על כלי הדם אשר גורמים לאנדותל (הציפוי הפנימי של כלי הדם) להפריש חומרים מאוד בריאים (Hambrecht et al., 2000).
• פעילות גופנית משפרת את תפקוד הלב, את תפקוד האנדותל ואת זרימת דם בכלי הדם הכליליים ובכך מסייעת בהגנה מפני התקפי לב (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית משפרת את המצב הנפשי ע"י הפחתת סטרס, חרדה ודיכאון ובכך מונעת בעקיפין מחלות קרדיווסקולריות (Warburton et al., 2006). הטיפול בדיכאון באמצעות פעילות גופנית, משתווה לטיפול בתרופות ואפילו לפעמים עוזר יותר.
• פעילות גופנית עשויה להיות גורם מגן מפני אלצהיימר (Rolland et al., 2008).
• פעילות גופנית מפחיתה את רמת הדלקת הכללית בגוף, שהיא יכולה להיות מקור להרבה מחלות כרוניות (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית משמשת כמניעה ראשונית ושניונית של מחלות כרוניות, כגון: סוכרת סוג 2, אוסטאופורוזיס, יתר לחץ דם, השמנה, דיכאון וסוגים ספציפיים של סרטן (סרטן השד וסרטן המעי הגס) (Warburton et al., 2006).
• פעילות גופנית משמשת כמניעה ראשונית ושניונית של סרטן הריאות (Sun et al., 2012).
• פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן הרחם (Fuemmeler et al., 2009).
• פעילות גופנית מסייעת במניעה ראשונית ושניונית של טרשת עורקים (Nordstorm et al., 2003).
• פעילות גופנית (שאינה קיצונית ומוגזמת) מחזקת את המערכת החיסונית (Madeley, 1998).
• בעקבות פעילות גופנית, גם קורטקס המוח מתעבה וגם ההיפוקמפוס (אזור שאחראי על הזיכרון) (Ahlskog et al., 2011).

לסיכום, העדר פעילות גופנית מהווה גורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות, סיבוכים מטבוליים, גידולים ממאירים, מצבים קוגניטיביים ופסיכיאטריים, הפרעות הקשורות במערכת השרירים והשלד. פעילות גופנית מסייעת במניעה של כל אלה.

מקורות

1. Warburton, D.E.R. et al., (2006). Health benefits of physical activity: the evidence. CMAJ vol. 174 no. 6 801-809.
2. Hambrecht, R. et al., (2000). Effect of exercise on coronary endothelial function in patients with coronary artery disease. N Engl J Med 2000; 342:454-460.
3. Rolland, Y. et al., (2008). Physical activity and Alzheimer's disease: from prevention to therapeutic perspectives. J Am Med Dir Assoc. 2008 Jul;9(6):390-405. doi: 10.1016/j.jamda.2008.02.007. Epub 2008 Jun 2.
4. Sun, J.Y. et al., (2012). Physical activity and risk of lung cancer: a meta-analysis of prospective cohort studies. Asian Pac J Cancer Prev. 2012;13(7):3143-7.
5. Fuemmeler, B.F. et al., (2009). Weight, Dietary Behavior, and Physical Activity in Childhood and Adolescence: Implications for Adult Cancer Risk. Obes Facts. 2009 July; 2(3): 179–186.
6. Madeley, C.R., (1998). Viruses and athletes. Br J Sports Med 1998; 32: 281-6.
7.  Nordstrom C.K. et al., (2003). Leisure time physical activity and early atherosclerosis: the Los Angeles Atherosclerosis Study. Am J Med. 2003 Jul;115(1):19-25.
8.  Ahlskog, J.E. et al., (2011). Physical Exercise as a Preventive or Disease-Modifying Treatment of Dementia and Brain Aging. Mayo Clin Proc. 2011 September; 86(9): 876–884.