מדוע אנשי קראטה צועקים ומשמיעים קולות משונים? האם זו אופנה שהתחילה בתקופת ברוס לי, או שאולי עומדת משמעות אחרת מאחורי הצעקות המשונות? ובכן, "צעקות" אלה נקראות ביפנית: "קִיאַיי" (Kiai 気合), ולהן, כמו לכל דבר בקראטה דו, משמעות רבה.
המשמעות המילולית
קי (ki 気) = (צִ'י qì 氣 בסינית) אוויר, רוח, נשימה, אנרגיה/אנרגיית חיים, עוצמה, אטמוספרה.
איי (ai 合) = איחוד
הקיאיי הוא איחוד, צבירה וכינוס של כל האוויר שבגופנו ופליטה מהירה שלו.
פליטת אוויר זו נוצרת מכיווץ חד של שרירי דופן הבטן והשרירים הבינצלעיים הפנימיים (inner intercostals), והיא מלווה בקול. קול זה אינו גרוני אלא מופק מהבטן ע"י מתן תנופה לאוויר שבריאות. הקיאיי יופיע ברגעי שיא בקאטה, בקומיטה ובתרגול קיהון, והוא ממצה באופן מקסימאלי את הפיכת הרפיון לעוצמה. אם תאזינו, תיווכחו לדעת כמה הוא שונה מהקול הגרוני המוכר לנו.
למעשה, אין לקיאיי צליל מוגדר או מילה מסוימת שצריך להשמיע. כל עוד פעולת ריקון האוויר וכיווץ השרירים מתבצעת נכונה, לצליל שמופק אין כל חשיבות.
טעות נפוצה שאנשי קראטה עושים, היא לומר את המילה "קיאיי" במקום להשמיע קיאיי. זו טעות משום שזה כמו לומר את המילה "בדיחה" במקום לספר בדיחה. איזה אפקט יהיה לזה?
לקיאיי מספר מטרות
- הכנת הגוף לספיגת מכה מהיריב, על ידי כיווץ שרירי הבטן וריקון הריאות עד כמה שניתן
- התגברות על הפחד
- הרתעת היריב
- הפגת מתח נפשי
הקיאיי המושלם
אם ברצונכם להבין באמת מה זה קיאיי ולמה יש לשאוף בביצוע הקיאיי, מקדו את תשומת לבכם להתעטשויות שלכם ושל אנשים בסביבתכם. ראו איך לקראת ההתעטשות, הגוף הופך רפוי, כמות גדולה של אויר נכנסת אל הריאות, הבטן מתגמשת ומפנה מקום לריאות לגדול לתוכה… ואז פתאום במכה אחת, נפלט מאיתנו פרץ אוויר במהירות אדירה של כ- 160 קמ"ש, שריר הסרעפת נרפה ומנגד מתכווצים שרירי הבטן, הירכיים, הגב ופי הטבעת. שימו לב לקול האדיר הפורץ מאיתנו (הפחות עדינים ומנומסים שבינינו)… התעטשות היא כמו מכונית מרוץ המאיצה מ- 0 ל- 100 קמ"ש תוך חצי שנייה, והקיאיי הוא כמו רעש המנוע של מכונית המרוץ הזו, בדיוק באותה חצי שנייה.
