שמות אמנויות הלחימה היפניות מסתיימים, בדרך כלל, במושג דוֹ (dō 道) שמשמעותו "דרך", או במושג ג'יטסוּ (jutsu 術) שמשמעותו "אמנות".
הסיומת דוֹ (dō 道) מרמזת על אמנויות אשר היו מתורגלות כדרך חיים לצורך התפתחות אישית, חינוך, כושר גופני ואורח חיים בריא, המתורגלות בנסיבות לא מאיימות, כאשר ישנם בתי ספר הדוגלים בתחרות ספורטיבית וישנם שלא. דוגמאות: קראטה דו, ג'ודו, אייקידו, קובודו, איאיידו, קנדו, קיודו, טאיקוונדו, ג'יטקונדו… תוכלו לקרוא על כך עוד בעמוד דו- דרך, משעול.
לעומת זאת:
הסיומת ג'יטסוּ (jutsu 術) מרמזת על אמנויות לחימה אשר התמקדו בטכניקות עם יישומים פרקטיים במצבי אמת, אשר היו מתורגלות מתוך צורך אמיתי בהגנה עצמית בנסיבות מאיימות. דוגמאות: ג'ו ג'יטסו, אייקיג'יטסו, קובוג'יטסו, קנג'יטסו…
בואו נראה אם הבנתם- באיזו קטגוריה הייתם ממקמים את הקרב מגע למשל? דו או ג'יטסו?
